החוק
בישראל זו חובה, לא בונוס.
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) מחייבות עסק שנותן שירות לציבור להנגיש גם את האתר שלו. התקן שקובע מה נחשב נגיש הוא ת"י 5568, שמבוסס על WCAG 2.0 ברמה AA.
חממת K770: מדריכים מעשיים, סקילים ופרומפטים ל-AI בעברית פשוטה, פתוחים לכל בעל עסק, ולצידם קבוצת וואטסאפ לשאלות.
כניסה לחממהאני קורן בן עזרא, ואני מתאים אתרים לתקן הנגישות הישראלי, ת"י 5568, שמבוסס על WCAG 2.0 ברמה AA. בישראל אתר של עסק חייב להיות נגיש לפי תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ומעבר לחובה, אתר נגיש משרת יותר לקוחות ומדורג טוב יותר בגוגל.
מה כלול
תפריט נגישות הוא רק השכבה העליונה. ההתאמה האמיתית נעשית בקוד, בתוכן ובטפסים של האתר, לפי הסעיפים של ת"י 5568, וזה מה שנכנס לכל אתר שאני מתאים.
עוברים על כל עמוד מול הסעיפים של ת"י 5568, ומקבלים רשימה מסודרת של מה שצריך לתקן.
טקסט שנקרא בקלות על כל רקע, ומידע שלא נשען על צבע בלבד כדי להסביר את עצמו.
לכל תמונה תיאור בעברית שקורא מסך מקריא, ותמונות קישוט מסומנות כך שלא מפריעות.
כל כפתור, קישור וטופס מגיעים עם Tab, ורואים תמיד איפה נמצאים בעמוד.
כותרות בסדר נכון ותפקיד ברור לכל רכיב, כדי שקורא מסך יבין את העמוד כמו שאתם רואים אותו.
לכל שדה תווית ברורה, וכשמשהו חסר ההודעה מסבירה מה לתקן ואיפה, ולא רק מאדימה.
כתוביות לכל סרטון, ופקדים שאפשר לעצור ולהפעיל גם בלי עכבר וגם בלי לשמוע.
עמוד הצהרת נגישות כמו שהתקנות דורשות, ותפריט התאמות בתוך האתר עצמו, כמו זה שלמעלה.
למה זה חשוב
החוק
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) מחייבות עסק שנותן שירות לציבור להנגיש גם את האתר שלו. התקן שקובע מה נחשב נגיש הוא ת"י 5568, שמבוסס על WCAG 2.0 ברמה AA.
לקוחות
מי שרואה פחות טוב, שומע פחות טוב או גולש רק עם מקלדת, וגם מי שקורא בטלפון בשמש חזקה, כולם לקוחות. אתר נגיש לא מאבד אותם בדרך להזמנה או לפנייה.
גוגל
כותרות מסודרות, טקסט חלופי, מבנה ברור וטפסים מסומנים הם בדיוק מה שגוגל מבין באתר. הרבה מהעבודה על נגישות היא גם עבודה על הקידום.
איך עובדים
לא מתחילים בעיצוב ולא בתקציב. קודם מבינים את העסק ואת המספרים, אז בונים, ואחר כך מודדים ומשפרים כל שבוע.
קורן בן עזראאני מלווה את כל התהליך בעצמי, מהאבחון ועד הדיווח השבועי.
לא רק תיקון בדיעבד
באתר חדש הנגישות נכנסת כבר בבנייה, בקוד, בצבעים ובטפסים, ולא כשכבה שמודביקים אחרי ההשקה. באתרים שאני מתחזק היא חלק מהבדיקה השוטפת, כי כל עמוד או תמונה שנוספים צריכים להישאר בתקן.
לא מצאתם את השאלה שלכם? כתבו לי בוואטסאפ ואענה.
ברוב המקרים כן. תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) מחייבות עסק שנותן שירות לציבור להנגיש גם את האתר שלו, לפי ת"י 5568. יש מצבים שבהם הדרישה שונה, ולכן אני מתחיל מבדיקה של האתר ושל העסק ואומר לכם בדיוק איפה אתם עומדים ומה חסר.
לא. תפריט נגישות עוזר לגולש להגדיל טקסט או לשנות ניגודיות, אבל הוא לא מתקן תמונה בלי תיאור, טופס בלי תוויות או כפתור שלא מגיעים אליו במקלדת. ההתאמה האמיתית נעשית בקוד ובתוכן של האתר, והתפריט הוא רק השכבה העליונה שמעליה.
תלוי בגודל האתר ובמצב שלו. אתר תדמית קטן שנבנה נכון דורש הרבה פחות עבודה מחנות עם מאות מוצרים ותמונות, ולכן אני מתחיל מבדיקה מלאה ומחזיר לכם תכנית עבודה עם היקף ברור לפני שמתחילים לתקן.
ברוב המקרים לא. רוב ההתאמות נעשות בקוד ובתוכן, בלי שהגולש הרגיל מרגיש הבדל. כשצריך לשנות צבע כדי לעמוד בניגודיות, אני מציע חלופה שנשארת בשפה של המותג ומראה אותה לכם לפני שמשנים משהו באוויר.
עמוד באתר שמסביר מה הותאם, לפי איזה תקן, ואיך פונים אליכם אם מישהו נתקל בבעיה. אני כותב אותה יחד אתכם ומעלה אותה לאתר, ובאתרים שאני מתחזק אני עובר עליה כחלק מהבדיקה השוטפת, כדי שתישאר מעודכנת.
ביקורות
ביקורות מ-Google והודעות מבעלי עסקים שעבדתי איתם. הקיר נע לבד, ומעבר עכבר עוצר אותו.
מדברים
משאירים פרטים ואני חוזר אליכם בעצמי, בלי נציג באמצע. רבע שעה של שיחה מספיקה כדי להבין איפה האתר עומד מול התקן ומאיפה נכון להתחיל.